פגישה שלישית

פגישה זו תתחיל עם סקירה של התגובות לפגישה הקודמת ושאלות בכל הנוגע לההערכות אוטומטיות. גם יוזכר הWRAD כחלק נצרך והכרחי תוך שימת דגש על טפסים יותר ספציפיים העוסקים בפיקוח אחר רגשות ובהערכות אוטומטיות. בהקשר ל "הערכות קוגנטיביות מחודשות" והטפסים שלהן, תינתן הדרכה לזיהוי מלכודות חשיבה, והמטפל ינסה לשים דגש על ההערכות הליבה האוטומטיות של המטופל תוך שימוש בשאלות מנחות. להלן דיון בין אוסקר למטפל, לאחר שחשב כי נחשף לכימיקל במעבדה:

מטפל:אז דאגת כי נחשפת לכימיקל, אילו מחשבות ספציפיות עברו בראשך לגביו?

אוסקר: שהוא רעיל

מטפל: ומה זה אומר?

אוסקר: זה מסוכן עבורי

מטפל: ו.. מה?

אוסקר: ואני עלול למות.

מטפל: זה מה שאנו מחפשים. את לב ליבו של העניין. מה מניע את הפרשנות הזו. הרבה מחשבות חרדתיות מביאות למחשבות על מוות , אז אתה חושב "אני עומד למות ועליי להתחיל לחפש סימנים למוות הממשמש ובא" – כמו הגרון המגרד וכדומה. כמובן, כל אחד היה חרד ומפחד עם סוג כזה של הערכה אוטומטית.

בהמשך ינחה המטפל את המטופל בדיון מפורט יותר בהערכות קוגניטביות מחודשות תוך שימת הפוקוס על גמישות מחשבתית. החשיבות של זיהוי ההערכות האוטומטיות המנהלות תודגש כאן. יוזכרו שתי אסטרטגיות כדי לתת פחות דגש על ההערכות האוטומטיות ולמצוא הערכות חלופיות;

COUNTERING PROBABILITIY OVERESTIMATION-סתירה להערכת היתר של הסבירות: השענות על ראיות מן העבר כדי לבחון עד כמה ההערכתו של המטופל ריאליסטית כשהוא חווה רגש. המטפל ינחה את המטופל לעשות הערכה קונקרטית ולהשוות אותו להערכה המקורית באופן יותר ריאלי.

דה-קטסטרופיזיציה: זיהוי יכולותיו של המטופל להתמודד עם סיטואציות מהן חשש תוך הישענות על נסיון עבר ודוגמאות ספציפיות.

על המטפל להדגיש כי האסטרטגיות הללו , אין בכוחן להעלים לחלוטין את ההערכות השליליות , אלא כי אם לספק גמישות טובה יותר ולאפשר למטופל פרספקטיבה רחבה יותר על סיטואציות מהן הוא חושש.

במהלך שלושת המפגשים הבאים המטופל יתבקש להמשיך לעקוב אחר הערכותיו האוטומטיות ולעשות שימוש באסטרטגיה לפרשנות גמישה יותר. לרשום לפחות פרשנות אחת נוספת לכל הערכה אוטומטית שהוא מזהה. המטפל ידגיש כאן כי אין פרשנות "נכונה" אלא יש טווח, קשת של אפשרויות שצריך לקחת בחשבון.