החומר נלקח מהספר Mind Over Mood של פדסקי וגרינברגר בהוצאת גלילה

"נודע לי שיש טיפול חדש להתקפי חרדה, אתה חושב שזה עשוי לעזור לי?"  המטלפנת הציגה שאלה ישירה מאוד. היא חקרה את המטפל על תרפיה קוגניטיבית בקול שהעיד על ביטחון עצמי. בגילוי לב היא סיפרה על ההתנסויות שעברה לאחרונה, שהביאו אותה לטלפן למטפל. "שמי לינדה, ואני בת 29  מלבד פחד מפני טיסה לא היו לי מעולם בעיות, שלא הצלחתי להתגבר עליהן בכוחות עצמי. אני אחראית למחלקת השיווק בחברת הטלפונים, ותמיד אהבתי את התפקיד הזה, עד לפני חודשיים. לפני חודשיים קודמתי לתפקיד מפקחת אזורית. בתפקיד זה יהיה עלי לטוס בכל אזור החוף המערבי, ואני מוצאת את עצמי נשטפת בזיעה קרה. בכל פעם שאני חושבת על זה. שקלתי את האפשרות של ויתור על הקידום, אך חברתי יעצה לי להתקשר אתך לפני כן. האם תוכל לעזור לי?"

לינדה הקדימה להופיע לפגישה. בידה היו תיק מנהלים ובלוק כתיבה, והיא היתה מוכנה להתחיל ללמוד. כל חייה פחדה מטיסה והיא חשדה, שהפחד הזה עבר אליה מאימה, שנמנעה מטיסה. התקפי החרדה שלה התחילו לאחרונה, בעצם, סמוך למועד קידומה בתפקיד.

לינדה נזכרה שהתקף הפאניקה הראשון שלה אירע שמונה חודשים לפני כן, כאשר הבחינה שליבה פועם בחוזקה. זה אירע כאשר ערכה קניות של סופשבוע במכולת. היא לא הבינה מדוע זה קרה, ונבהלה מאד. זו היתה לה הפעם הראשונה שנשטפה בזעה מפחד. היא חשבה שיש לה התקף לב, אך בבדיקה בחדר המיון בבית החולים לא התגלו בעיות גופניות כלשהן.

לינדה המשיכה לסבול מהתקפי פאניקה פעם או פעמיים בחודש עד למועד קידומה בתפקיד. אך מאז הקידום היא נתקפה פחד פעמים מספר בשבוע. בזמן ההתקף היה ליבה פועם בקצב מהיר, היא היתה מזיעה והתקשתה לנשום. תחושת הפאניקה היתה "מופיעה ללא אזהרה מוקדמת, אפילו בבית" ונמשכת דקות מספר, ואז היתה חולפת באותה פתאומיות שבה הופיעה.

"אני מפרנסת את עצמי, הצלחתי לקנות דירה קטנה, יש לי חברים טובים, אני לא שותה ולא צורכת סמים, תמיד היו לי חיים טובים, מדוע זה קורה לי?"  ללינדה היו באמת חיים מאושרים ומאוזנים, ותפקיד מעניין במקום עבודתה. הטראומה הרצינית היחידה שעברה היתה מות אביה, שנה לפני כן. היא התגעגעה אליו, אך התנחמה ביחסיה הטובים עם אמה ועם שני אחיה, שגרו קרוב אליה. אמנם תפקידה היה כרוך בעבודה קשה, אך נראה היה, שלינדה נהנתה מהלחץ ושהתמודדה היטב עם המאמץ שנדרש ממנה.