נקודת מפגש
כמבוא לפרק העוסק בטיפול ההתנהגותי בדכאון אני מציע לקרוא שני קטע הלקוח נספרם של גרינברגר ד., פדסקי ק.א., (2004) להתמודד עם מצבי רוח הוצאת גלילה.
תכנון פעילויות
פעילויות עשויות להיות קשורות למצב הרוח שלך. אם אתה מנהל מעקב אחר הדיכאון שלך, אתה עשוי לגלות, שכאשר אתה מדוכא, אתה יותר פסיבי ופחות פעיל. היות ובני אדם במצב דיכאון נוטים לחדול מפעילויות מהנות, טיפולים בדיכאון שמים, לעתים קרובות, דגש על הגדלת מספר הפעילויות המהנות בשבוע.
כצעד ראשון לקראת הטיפול בדיכאון, רצוי, בדרך כלל, להגדיל את כמות הפעילויות, במיוחד פעילויות מהנות או המובילות לתחושת הישג. כאשר אנו עושים פעילויות מהנות, הרגשתנו בדרך כלל משתפרת.
דיכאון מפחית את יכולת הריכוז ותשומת הלב ואת הזיכרון. אם הריכוז, תשומת הלב והזיכרון מושפעים במידה כזו שקשה ללמוד את האמצעים הקוגניטיביים המוסברים בספר זה, מוטב להתמקד אך ורק בשינויים התנהגותיים, עד אשר כושר הריכוז, תשומת הלב והזיכרון ישתפרו במידה שתאפשר לימוד מיומנויות אחרות.
בעזרת מעקב אחר פעילויותיך תוכל לגלות את השפעתן על מצבי הרוח שלך. תראה כיצד פעילויותיך בעבר ובהווה קשורות במצב הרוח שלך. סביר להניח, שגם תיווכח לדעת, שתכנון פעילויות עתידיות מפחית את הדיכאון שלך.
על ידי תכנון וביצוע פעילויות מהנות או שמביאות להישג כלשהו, תעשה שינויים התנהגותיים, שיכולים להפחית את דיכאונך. ביצוע עשר פעילויות מהנות בשבוע עשוי להועיל לך יותר מביצוע חמש פעילויות בלבד. נוסף על כך, פעילויות הכרוכות בהנאה רבה, יועילו לך יותר מפעילויות הכרוכות בהנאה מעטה. בני אדם שונים נהנים מפעילויות שונות. דוגמאות לפעילויות מהנות: שיחה עם חבר/ה, האזנה למוסיקה, משחק מחשב, טיול רגלי, יציאה לארוחת צהרים, צפייה בתוכנית הטלוויזיה החביבה עליך או באירוע ספורט או משחק עם ילדך. שים לב שפעילויות מהנות אינן חייבות להיות כרוכות בהוצאת כסף רב או בזמן ממושך. מדובר באירועים יומיומיים מהנים.
אם תחליט לנסות תכנון פעילויות כצעד ראשון להפחתת דיכאונך, אל תצפה לאותה מידת הנאה וסיפוק שגרמו לך הפעילויות, לפני שהיית מדוכא. בן היה נהנה מאוד ממשחק הגולף, אך בזמן שהיה מדוכא, ראה בגולף עיסוק מבדר, אך לא מספק כבעבר. לו בן היה משווה בין הנאתו מהגולף בזמן הדיכאון לבין הנאתו בעבר, הוא היה עשוי להסיק: "זה לא זה, אני לא נהנה כמו קודם". כתוצאה ממחשבה זו היה עשוי דיכאונו לגבור אחרי משחק הגולף. לעומת זאת, לו בן היה משווה בין הנאתו ממשחק הגולף לבין ישיבה בבית במצב רוח של דיכאון, הוא היה עשוי לחשוב: "טוב שהלכתי לשחק גולף. לפחות נהניתי קצת. זה עדיף על ישיבה בבית בהרגשת דכדוך".
תוכל להיעזר ב"יומן פעילויות שבועי" לזיהוי מעשיך, בזמן שאתה מרגיש דיכאון עמוק, חרדה עמוקה או כעס רב. נוסף לזיהוי ההתנהגות ומצבי הרוח, ניתן להשתמש ביומן פעילויות שבועי כדי ללמוד אילו שינויים בהתנהגותך עשויים לשפר את הרגשתך.
פורסם לפני 6 חודשים בשעה 13:03.
נקודת מפגש
לא, לא התקנאתי פתאום במורים גם לא הפכתי את הקליניקה שלי לבית ספר. אבל כן, אני מצייד את מטופלי במשימות רגשיות, מחשבתיות או התנהגותיות, הקשורות לתכנים העולים בטיפול. הרעיון הוא להרחיב את האפקט הטיפולי גם מעבר לזמן המוגבל יחסית של הפגישה הטיפולית.
לצורך משימות אלו אני נעזר לעיתים במחשב ובאינטרנט.
אני מכיר את חווית הטיפול כבר שנים רבות. אין לי ספק כי זהו תהליך חשוב העוזר לבניית-עצמי טובה יותר.
אני גם יכול להגיד שבתהליך הטיפול ניתן לזהות דפוסי חשיבה ועמדות רגשיות שיכולים לעזור בהבנת הבעיה שבגללה פנה האדם לטיפול. מאידך לעיתים קרובות אנו מוצאים כי למרות ההבנות העמוקות משהו מסרב להשתנות, כאילו יש איזשהו הרגל פנימי ש"שם רגל" שגורם לנו להשאר עם התגובות אליהן הורגלנו במשך כל השנים..
מוכרת העקיצה הידועה על הילד שהלך לטיפול בשל היותו מרטיב במכנסים. לאחר תקופה של טיפול, נשאל על מצבו ואומר כי הוא מרגיש הרבה יותר טוב. ולשאלה האם כבר איננו מרטיב? ענה : "אני עדיין מרטיב אך אני מודע לסיבות העמוקות שגורמות לי לכך".
עקיצה זו מסמנת נקודה חשובה: חווית ה "היות מובן" לעצמי ולזולתי הנה חשובה, אך כדי להשיג את השינוי יש צורך בעבודה נוספת, אחרת.
נראה שעל מנת להשיג שינוי נדרשת עבודה אינטנסיבית יותר מאשר פגישה שבועית של 50 דקות (כפי שנהוג ברוב הטיפולים הנפשיים)
הטיפולים הפסיכולוגים מהאסכולה הפסיכודינמית נטו בעבר לכן להציע טיפול 5 ימים בשבוע. אך דבר זה הוא בעל משקל כלכלי לא פשוט עבור המטופל. לאור זאת קיימת הבנה הולכת וגוברת מצד מטפלים מהאסכולות השונות ליזום שעורי בית ומשימות בין הפגישות הטיפוליות.
שעורי הבית משתנים במקביל למהלך הטיפול למשל, בשלב ההיכרות המטופל יתבקש לרשום את הנושאים המטרידים כפי שהוא חווה אותם בביתו או בעבודתו. הכוונה היא לא רק ל"יומן סימפטומים" אלא גם לצאת ל"צייד בעיות", מקום שמזמין את המטופל להסתכל על בעיותיו, כמעט "להזמין ולתפוס אותם" על מנת להביאם להתבוננות משותפת בטיפול. מחקרים הראו כי עצם הכתיבה יש לה אפקט תרפואיטי. היכולת לחלק את הכתוב עם המטפל מוסיפה רבות לאפקט זה.
שעורי הבית יכולים להמסר בתחילת הפגישה הבאה, או להשלח בדואר. אך אין ספק כי האינטרנט
יכול להיות שותף חשוב בתהליך זה. אני מזמין מטופלים שלי לשתף אותי במהלך השבוע בנושאים שהעסיקו אותם וקשורים לטיפול. מכתבי הדואל שאני מקבל עוסקים בד"כ בתאור מחשבות, כאבים ומצבי רוח. לעיתים אני גם מבקש מהמטופל לדווח על ביצוע תרגילים או שעורי בית הנדרשים כדי לאפשר לו שינוי. אף כי בטיפול עצמו, אני מוצא עצמי אקטיבי למדי, באינטרנט אני המטפל השקט או השותק. אני מקבל את החומר, מאשר קבלה, קורא אותו, אך מגיב בד"כ רק בפגישה עצמה.
בהמשך הטיפול שעורי הבית משתנים. לאחר שזוהו העמדות הרגשיות הדורשות שינוי יתבקש המטופל לתרגל טכניקות שונות המאפשרות שינוי עמדה רגשית זו.
אחת האפשרויות שאני משתמש בה היא לתת למטופל תוכנה העוסקת בתרגול הטכניקות השונות שנלמדו בטיפול. כדוגמה בטיפול בהפרעות חרדה, אני מספק למטופל CD המיועד לחזק את יכולת הרגיעה שלו. הרעיון הוא שכדי שאדם ידע להרגיע את עצמו בתנאי לחץ הוא צריך קודם כל לבצע זאת פעמים רבות כך שהדבר יהפוך למעין ,"מצב הפעלה" שהוא ידע לעבור אליו תוך זמן קצר.
לסיכום אזכיר כי הדבר החשוב ביותר העובד בטיפול הוא תהליך ההפנמה, בו המטופל מפנים דרך דמות המטפל עמדות רגשיות חדשות – לעיתים גמישות יותר. שיטת שעורי הבית הממוחשבים מאפשרת ל"קולי המופנם" ללות את המטופל.
איננו יודעים עדיין איך תראה פסיכותרפיה בשנים הקרובות לי נדמה שהטכנולוגיה יכולה להוסיף מאד לתהליך כמעצימה את המפגש הבין אישי ולא כמחליפה אותו.
פורסם לפני 9 חודשים, 2 שבועות בשעה 9:22.