בשעור הקודם התחלנו בהכרות עם ה CPT של RESICK וראינו פרוטוקול מובנה המתבסס בעיקרו על עבודה קוגניטיבית. מאידך בפוסט הקודם הצגנו את השלבים השונים בטיפול בהפרעת ה PTSD על פי עדנה פואה. כזכור חוקרת זו טוענת כי נסיונות את יעילות הטיפול בחשיפה ממושכת על ידי טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות נוספות (אימון בחיסון למתח של מייקנבאום או טיפול קוגניטיבי) אינן מומלצות. פואה גם מביאה מחקרים בהם הוכח לדעתה כי תוספת אלמנטים של רגיעה או של עבודה קוגניטיבית פוגע ביעילות ההתערבות.

יש להודות כי גישות כאלו המבוססות על פרוטוקולים מאוד מובנים אך צרים בגישתם נהפכים לצערנו יותר ויותר מקובלים בספרות הקוגניטיבית התנהגותית. ומנגד בחשיבה הדינמית שכיחה מאוד ההבנה כי הכנסת אלמנטים התנהגותיים או קוגניטיביים תפגע בטיפול הדינמי.

דווקא בארץ, וכבר בראשית שנות התשעים, פיתח פרופ' אריה שלו מהדסה גישה רב ממדית לטיפול בטראומה. לפי תפיסתו יש להבין טראומה בארבע מעגלים העומדים בפני עצמם: רמת התהליכים הבילוגים, רמת תהליכי ההתניה, רמת מרקם המשמעות האישית, והרובד הבין אישי הקיומי.

לכל אחד מרמות התערבות זו נדרש טיפול שונה. החצים ההמופיעים בתמונה למטה מצביעים על סוגי הטיפול האפשרי על פי אריק שלו. החץ של הביופידבק או המשוב הביולוגי הוא חץ שהוסף על ידי (ארנון רולניק).

במאמרים נוספים באתר זה נציג את יתרונות הוספת הביופידבק לעבודה אינטגרטיבית בהפרעה הפוסט טראומטית. בהמשך המאמר (מתחת לציור) נדון בקיום האפשרות לעבודה משולבת בכמה מישורי התערבות.

הטיפול האינגרטיבי בהפרעה פוסט טראומטית

אחת הדוגמאות המרתקות לעבודה אינגרטיבית היא עבודתם המשותפת של DALENBERG ו GEVIRTZ. כריסטין דלנברג היא חוקרת ומטפלת בעלת אוריינטציה דינמית מובהקת. ספרה   Countertransference and the treatment of trauma

עוסק בסוגיות מרתקות הקשורות בהעברה נגדית בטיפול בפוסט טראומה . מאידך ריצ'רד גבירץ הוא חוקר בתחום הפסיכופיזיולוגי והביופידבק. שני חוקרים אלו הבינו כי כדי לסייע לנפגעי פוסט טראומה עליהם לשלב התערבויות שונות.