להתחיל כל פעם מחדש – כמה מחשבות לקראת תחילת קורס

והנה אנו שוב לקראת התחלת קורס חדש. יהיה זה קורס בביופידבק, פסיכותרפיה דינמית או טיפול קוגניטיבי התנהגותי.ושוב בתחושות המוכרות: איזשהו מתח –ציפיה, יחד עם רצון לכתוב מחדש את ההרצאות. אנסה לפתח כמה מהרעיונות האלו.המתח – אולי נרמז יפה בכתיבתו של אוגדן על המפגש הראשון בפסיכותרפיה:

"..ישנה תמיד הרגשת מתח המתלווה לציפיה לראיון הראשון.

המטופל והאנליטיקאי כאחד עומדים להכנס לדרמה בין אישית שתסריטים רבים נכתבו לה (הדרמה הפנימית של המטופל והאנליטיקאי)

ועם זאת כדי שהעבודה תהיה מועילה יהיה עליהם לברוא דרמה שאיש מהם לא דמיין מעולם.

לצד תחושת ההתרגשות ישנו גם קורטוב של חרדה…"

מה שחשוב כאן בעיני היא ההבנה שהמתח איננו מצוי רק אצל המטופל – הוא מצוי גם אצל המטפל.

מבחינתי יש דמיון רב בין המטופל לחניכי הקורס ובין המטפל למורה.

ובכן ודאי גם אתם – החניכים- מרגישים מתח כלשהו לקראת תחילת הקורס. ובכן דעו לכם כי גם המורים מרגישים מתח דומה. המתח איננו בהכרח שלילי. כפי שמרמז אוגדן יש כאן גם התרגשות לקראת דרמה שעוד לא נכתבה. הדרמה ודאי עוסקת בכמה קטבים: הקבוצה מול המורה, הקבוצה ביונה לבין עצמה, אבל גם הקבוצה והמורה מול חומר חדש מול העולם המרתק של יחסי גוף נפש שאנו עומדים להכנס אליו.

אני רוצה לגעת באספקט נוסף הקשור בצורך לכתוב מחדש את החומר הנלמד. הדבר מתבטא בכך שאיני רוצה להעביר לכם מצגות מוכנות (אני כבר מלמד מתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת..) יש לי רצון וצורך ליצור כל פעם את ההרצאה מחדש. אינני מספר על כך בגאווה דווקא. כמעט הייתי מדבר על כך במונחים של בעיה: מה זה הכורח הזה להמציא מחדש את הגלגל. מהו חוסר הנחת בללמד חומר שהוכן כבר מראש? – אבל אניח לרגע את הביקורת העצמית ואשתף בחווית ההתרגשות של לראות כל פעם את החומרים בצורה חדשה. יש בזה חוויה של בריאה – של יצירה חדשה.

מה המשמעויות הפרקטיות של כל הנאמר לעיל? בד"כ החומרים שאני מלמד יושמו באתר זמן קצר לפני תחילת השעור או לאחריו. כדאי לכן שתכנסו לפני השעור ותראו אם שמתי באתר או שלחתי לכם בדואר חומר חדש.

ובסה"כ  אני מקווה ששלוב זה של מתח התרגשות ויצירה יעשה לכם את הקורס משמעותי יותר ומעניין יותר.