לאדם צורך טבעי ומולד בדמות האחר. ובאופן פרדוקסליהכאב הגדול ביותר שיש לאדם הוא דווקא מהקרובים אליו.
היצור האנושי נולד עם תלות וחוסר אונים. בהתאמה לנתון זה הוא נולד עם מערכת עצבים המוכנה לויסות על ידי הדמויות המשמעותיות מסביבו.
מכאן הצורך הבסיסי וההכרחי בדמויות קרובה, שניתן לסמוך עליה.
עם ההתפתחות הוא מפתח יכולות ויסות עצמי בעזרת הדמויות ההוריות. וכשתהליך זה קורה באופן תקין נוצרת גם יכולת התקשרותת טובה.
נתונים בסיסים אלו ילוו את האדם כשהוא מתקשר לבן או בת זוג
מצד אחד נוכל למצוא את הצורך באחר ובתקווה לתקן עימו משהו שלא נפתר בילדות ומאידך טמונה בתוך הצפייה הזו גם אכזבהה מובנית שבן הזוג אינו בדיוק מה שהיינו צריכים.
המצב עוד נעשה יותר קשה כאשר כל אחד מבני הזוג מגיע עם קשיי ויסות מסויימים (נטייה להתפרץ או לחילופין נטייה ל"קפוא" ולהתרחק) וכמובן גם דפוס האטצמנט (ההתקשרות כפי שנקבע בילדות, עשוי להשפיע על האופן בו אנו פותרים בעיות בזוגיות.
לאור הנאמר לעיל אנו מנהלים את הטיפול הזוגי בקליניקה:
ההכרות ויצירת האקלים הבטוח
שלב זה מטרתו ליצור אקלים בטוח להדברות. מתוך נסיון רב השנים שלנו בטיפול במתחים והפרעות חרדה והתפרצויות זעם אנו מיישמים עקרונות של לימוד רגיעה, ביופידבק וויסות עצמי.
1) תשומת הלב שלנו מתחילה ביכולת של בני הזוג לווסת כל אחד את עצמו (כלומר להרגיע עצמו כשהוא מתוסכל או כאוב)
2) לאחר מכן אנו עוסקים ביכולת של כל אחד לווסת את זולתו (כלומר להשפיע על השני באמצעות מילים או התנהגות)
33) באופן יחודי לקליניקה שלנו אנו עושים זאת לעיתים באמצעות מדדים פסיכופיזיולוגים המראים את יכולת הויסות העצמי והזוגי.
החשיפה לאחר
חשיפה היא כלי מרכזי בטיפול. יכולה להיות חשיפה לגרוי מעורר חרדה (למשל טיסה) או לגרוי המעורר המנעות (יציאה לארוע חברתי). בקליניקה פיתחנו מודל מיוחד הנקרא "חשיפה לאחר" .
ההשערה שלנו שבן הזוג ("האחר") מהווה לעיתים גרוי מתסכל. והאתגר בשלב הראשון הוא לפתח מיומנות שבה אין צורך מידי להגיב לתסכול אלא לחכות עד להזדמנות בה עושים "שיחה מתבוננת" (ראה בהמשך)
בהתבסס על אינפורמציה שנאספה בשלב הראשון, ועל מנת לתרגל את יכולת הויסות העצמי וההדדי אנו מתחילים ליצור מצבי חשיפה שונים. בהם אנו מתרגלים את כל אחד מבני הזוג במצבים המעוררים אצל תסכול וחוסר נחת.
את החשיפה עושה בשלב זה המטפל. כאן נכנסת גם לתמונה השיטה המיוחדת שלנו: טיפול זוגי עם שני מטפלים
טיפול זוגי עם שני מטפלים
קונצפט הטיפול עם שני מטפלים התפתח כאשר למדנו בחו"ל אצל בוב וריטה רזניק, מטפלי גשטלט ידועים שהראו לנו את המודל הזה. אנחנו פיתחנו אותו הלאה והוא משמש אותנו היום ברוב הטיפולים הזוגים והמשפחתיים.
כך למשל בשלב החשיפה מטפל אחד עוסק ביצירת הגרוי המתסכל (למשל מציג את עמדת בן הזוג השני באופן שמפעיל כעס אצל בן הזוג הנחשף). המטפל השני צופה באותו זמן בתגובות בן הזוג אותו מחקים וגם מאפשר לבן הזוג הנחשף לווסת את הכעס או התסכול שלו.
זיהוי הסכמות שמנהלות את בני הזוג
לאור הכרות עם גישת הסכמה תרפיה של ג'פרי יאנג והתנסות חוויתית בדרכי העבודה שלו בסדנאות בחו"ל, אנו מאמינים כי הדרך ללמד את המטופלים את העקרונות של הטיפול הקוגניטיבי הם באמצעות זיהוי משותף של הסכמות של כל אחד מבני הזוג. זיהוי זה יכול להתבצע באופן המיטבי כאשר בני הזוג מאמצים עמדה מתבוננת.
עמדה מתבוננת
תפיסת העולם הבסיסית של הקליניקה נגזרת מעולם המינדפולנס. אלא שאנו מציעים עמדה זו כדרך אקטיבית להתנסות בחוויה ולהתבונן בה. כך למשל אנו מבקשים מבני הזוג להעלות נושא קונפליקטואלי ולדון בו תוך כדי עמדה מתבוננת. כך למשל בני הזוג יכולים לדון בסוגיה הקשורה בילדיהם ולקחת עמדות שונות. ויחד עם זאת אנו מציעים להם להתבוננן בדפוס הדיאלוג שלהם וממנו ללמוד על סכמות שמנהלות כל אחד מהם. בשלב הזה אנו יכולים להציע לכל אחד לאתגר את הסכמות שלו וגם לעזור לזולתו לאתגר את העמדות שלו לגבי סכמות אלו.