(מתוך: קורס שלוב של CBT במסגרת טיפולית דינמית שעור 4 – בנושא הדרך בה המטפל יכול לסייע בהקטנת חרדה וסימפטומים גופנים)

הדוגמא של הפרעת פאניקה תשמש אותנו בנסיון להבין מה הצורך של המטופל ומה יודע המטפל להציע.

ציינתי שהרבה מהגישות הדינמיות היו מציעות "לעקוף" את הרצון של המטופל להפסיק את התקפות הפאניקה ולעסוק באפשרות שמאחורי הפרעת הפאניקה עומד משהו אחר. פסיכולוגי יותר. מאידך הרבה מהמטפלים הקוגניטיבים הקלאסים יציעו לבצע cognitive restrucrtering – כלומר להציע למטופל דרכים מחשבתיות שיעזרו לו לפרש את העוררות הפיזיולוגית בצורה פחות קטסטרופלית.

טענתי ששתי הגישות אינן מספקות וכי יש לדבר ישירות עם הסימפטום כמו גם להבין את תגובת המטופל על רקע סגנון אישיותי שהתפתח במהלך השנים. לאור המרכיב הגופני המאפיין הרבה מהפרעות החרדה הצעתי את השמוש בטכניקות רגיעה. רוב המטפלים שעוסקים בטכניקות רגיעה מלמדים זאת כפרוטוקול או טכניקה מובנית שצריך לבצע אותה באורח טכני. כחלק מהמסר האינטגרטיבי של הקורס שלנו  ניסינו להראות כי מדובר בתהליך הדורש מהמטפל כמה עמדות או פוזיציות טיפוליות. ובכן הבה נראה מהן הפוזיציות הטיפוליות הנדרשות בעת טיפול הממוקד בטיפוח יכולת רגיעה

1. שלב למידת החוויה והשיקוף האמפטי

2. שלב הפסיכואדיוקיישן או ההסבר המדעי