הפרעת אכילה היא מחלה הגורמת להפרעה רצינית בתזונה היומיומית, כגון אכילה מופרזת או אכילת כמות מופחתת של מזון. הסובלים מהפרעה זו, בתחילה אוכלים רק מעט יותר או פחות מן הרגיל, אך בנקודה מסוימת הדחף לאכילת יתר או לאכילה מופחתת הופך לבלתי נשלט. ההפרעה אף מאופיינת בדאגה והתעסקות מופרזת במשקל ובמראה חיצוני. הפרעה זו מופיעה בדרך כלל בשנות העשרה אך יכולה להופיע גם בשנות הילדות ולעיתים אף בשלבים מאוחרים יותר.
הפרעות אכילה הן מחלה אמיתית הזקוקה וניתנת לטיפול. בדרך כלל נלוות לה הפרעות נוספות כגון דיכאון והפרעות חרדה. ההפרעות משפיעות על נשים וגברים כאחד. ישנן שלוש קטגוריות של הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ולקטגוריה השלישית נכנס סוג ההפרעות שאינו עונה על הקריטריונים של השתיים הראשונות והוא הפרעת התקפי אכילה. זהו הסוג הנפוץ ביותר.
מהי אנורקסיה נרבוזה?
רזון קיצוני
רדיפה אינסופית אחר הרזון וחוסר רצון והסכמה לשמור על משקל בריא
פחד קיצוני מפני עליה במשקל
דימוי גוף מעוות, דימוי עצמי שמושפע באופן קיצוני ממשקל הגוף ומצורתו והכחשה מוחלטת של עד כמה נמוך משקל הגוף
העדר הווסת בקרב נשים ונערות
אכילה תחת משטר דיאטה מאד קפדני
הסובלים מן ההפרעה רואים עצמם כבעלי עודף משקל על אף הרזון הקיצוני. ההתעסקות עם המזון היא בגדר אובססיה. הם שוקלים עצמם באופן תכוף, אוכלים מעט מאד ומאכלים מאד מסוימים. לעיתים יהיו התקפי אכילה המלווים באימוני ספורט קשים או בהקאות, בהרעבות וצומות לאחריהם.
במשך הזמן עלולים להתפתח סימפטומים נוספים:
הצטמקות של העצמות, נשירת שיער וציפורניים, עור יבש וצהוב, צמיחת שיער פלומה על הגוף, דלדול שרירים וחולשה, אנמיה, עצירות חמורה, נשימה ודופק איטיים, לחץ דם נמוך, נזק למבנה ותפקוד של הלב, נזק למוח, ירידה בטמפרטורת הגוף, עייפות מתמדת וחוסר פוריות.
מהי בולימיה נרבוזה?
הפרעה זו מאופיינת ע"י אפיזודות חוזרות ונשנות בהן אוכלים כמויות מאד גדולות של מזון המאופיינות בתחושה של חוסר שליטה מוחלטת. התקפי אכילה בלתי נשלטים אלה מלווים בפיצוי : הקאה כפויה או שימוש בחומרים משלשלים, או לחילופין צומות, או פעילות גופנית עצימה. לעיתים נראה שילוב של ההתנהגויות הללו. בניגוד לסובלים מאנורקסיה, אנשים אלה בדרך כלל בעלי משקל תקין או לעיתים אף בעלי משקל עודף, אך כמותם,הם מועסקים בגופם ומעוניינים מאד לרדת במשקל, חרדים מאד מפני עליה במשקל ומועסקים באובססיביות במידותיהם. התנהגות בולימית בדרך כלל נעשית בסודיות,משום שאת בעלי ההפרעה מלווית תחושה של בושה גדולה או גועל. התקפי האכילה קורים מספר פעמים בשבוע או מספר פעמים ביום.
סימפטומים נוספים:
כאבי גרון כרוניים
הרס האמייל של השיניים, ורגישות בשיניים כתוצאה מחשיפה למיצי קיבה
הפרעת ריפלוקס והפרעות גסטרואנטרולוגיות אחרות
הפרעה באנטומיה של המעיים
התייבשות חמורה כתוצאה מאיבוד נוזלים
חוסר איזון בהולכה חשמלית (רמות נמוכות של סודיום או קלציום או מינרלים נוספים ) שעלולה להוביל להתקפי לב
התקפי אכילה:
בהפרעה זו אדם מאבד שליטה על האכילה שלו. בניגוד לבולימיה, ההתקפים, המורכבים מכמויות גדולות של מזון, ומתחושת חוסר שליטה, אינם מלווים בהקאות יזומות,פעילות ספורטיבית או צום. כתוצאה מכך, בעלי ההפרעה סובלים ממשקל יתר לעיתים קרובות. ולכן בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מהתקפי לב ויתר לחץ דם. הם חווים אשמה ובושה ומתח ומצוקה גדולה על ההתקפים שלהם, דבר שעלול להוביל להתקפים נוספים.