התייחסות לקשיים של מטופלים בעת תרגול מיינדפולנס

מבוסס על חומר של ד"ר Inna Khazan

דאגות שעלולות להיות למטופלים בנוגע לאימון מיינדפולנס

בחלק זה אתייחס לתפיסות מוטעות שיש למטופלים בנוגע למיינדפולנס, קבלה וחמלה עצמית.
דאגות בנוגע למיינדפולנס ומדיטציה:
– "אני לא יכול לרוקן את המוח שלי ממחשבות"- הרבה אנשים חושבים שמדיטציה מצריכה לרוקן את המוח ממחשבות, אך למעשה המהות של מדיטציית מיינדפולנס היא מחשבות, תחושות ורגשות שקיימים בגוף, כאשר אנחנו לא מנסים להיפטר מהם אלא דווקא להתבונן בהם ללא שיפוט.
– "זה קשה מידי"- זאת התגובה הנפוצה ביותר לכך שיש למקד את תשומת הלב בדבר אחד ללא הסחות. אך כל אדם שעושה מדיטציה חווה מוסחות מידי פעם, ומגלה שתשומת הלב הלכה לאיבוד בזרם של מחשבות. זה חלק מהחוויה של מדיטציה ולא משהו שלא צריך לקרות. פשוט כאשר שמים לב לכך יש להחזיר בעדינות את תשומת הלב למוקד, לא משנה בכמה פעמים מדובר.
– "אי אפשר לגרום לכאב להיעלם"- הרבה פעמים אנשים רואים בהיפטרות מהכאב את המטרה של המדיטציה, כאשר זו לא המטרה כלל. המטרה היא להתבונן בכאב ולהגיב אליו בדרך אדפטיבית. זה נכון שלפעמים קיימת הקלה בכאב בעקבות במדיטציה, אך זו לא המטרה.
– "זה כמו תרגילי רגיעה שניסיתי בעבר"- מדיטציה רשומה הרבה פעמים כאימון רגיעה בהרבה ספרים ואתרי אינטרנט. עם זאת, היא לא אימון רגיעה. רגיעה היא הרבה פעמים תוצר לוואי של מדיטציה, אך לעולם לא המטרה שלה. שוב, המטרה היא להתבונן בחוויה ולבחור את התגובה שלך, כאשר אימון גריעה יכול להיות אחד מהם.
– "אתה צריך להיות אדם דתי או רוחני על מנת לעשות מדיטציה או אימון מיינדפולנס"- זהו מיתוס. מיינדפולנס נולד כמושג חילוני, ומאז עושים בו שימוש גם למטרות חילוניות וגם למטרות דתיות.

דאגה לגבי קבלה:
– "זה שווה ערך לשאננות, כניעה וריפיון"- לעיתים המטופלים שלי חושבים שכאשר אני אומרת קבלה, אני מתכוונת לכך שעליהם לקבל את העובדה שהם אומללים ויסבלו מכאב כל חייהם, מה כל שהם לא יוכלו לחיות את חייהם באופן מלא. אך למעשה, קבלה מאוד מאפשרת לחיות את החיים באופן מלא. מה שאתה מקבל זה את הרגע הנוכחי, ובכך אתה מוותר על המאבק העקר ומפנה משאבים לטובת פעולות שיעזרו לך להתמודד עם הכאב בדרך האדפטיבית ביותר.

דאגות לגבי חמלה-עצמית:
– "זה אנוכי ומספק תאוות עצמיות"- זאת הדאגה במרכזית ששמעתי ממטופלים בנוגע לחמלה עצמית. הרבה חושבים שזה בסדר לחוש חמלה כלפי אחרים, אך זה אנוכי לחוש חמלה כלפי עצמם. התגובה שלי פשוטה- איך אתה יכול לדאוג לאחרים ולחוש כלפם חמלה, אם לא תדאג קודם כל לעצמך? כמו הוראות הבטיחות במטוס- במקרה שיורדת מסכת החמצן, עליך קודם לשים את המסכה על עצמך ורק אחר כך לעזור לאחרים, וזאת על מנת שתהיה מסוגל לעזור לאחרים.
– "זה אומר לאפשר לעצמי להיות עצלן ולהתבטל"- לעיתים מטופלים אומרים שאם הם יפסיקו את הביקורת העצמית הם לא ישיגו את מטרותיהם. זה נכון במיוחד כאשר עובדים עם ביופידבק, שם קיימת ביקורת עצמית גבוהה בניסיון להגיע לתוצאות. אך למעשה, חמלה עצמית וטוב לב כלפי עצמך מהווים מוטיבציה עצמית עדינה יותר, אשר נוטה להיות אפקטיבית יותר מהלקאה עצמית.
– "זה רק לתת מילים יפות"- לעיתים מטופלים חושבים שבחמלה עצמית אני מתכוונת להגיד להם שמצבם בעצם לא כל כך רע ועליהם למצוא את הטוב בכאב שלהם. חמלה עצמית היא בדיוק ההפך מכך. המטרה היא לא לגרום להם לראות את הכאב כדבר טוב, אלא להיות פתוחים אליו ולראות אותו כמה שהוא.
– "אני לא רוצה מסיבת רחמים"- לעיתים אנשים רואים חמלה עצית כדרך להתלונן ולשקוע ברחמים עצמיים. למעשה, חמלה עצית היא דרך להתנתק מהכאב ומרחמים עצמיים, ולהמשיך למה שחשוב בחיים.