"להעז להיות שמרן חדשני"

בכנס לציון 40 שנה לחוק הפסיכולוגים התבקשתי להרצות על חדשנות בטיפול
העדפתי לדבר על ההתלבטות בין העמדה הפסיכולוגית המסורתית לבין החדשנות

להיות פסיכולוג קליני הוא לעיתים שם נרדף לדמות זהירה מחושבת מגיבה רק לאחר מחשבה ועיבוד. משהו בחינוך שלנו מזמין לעמדה שמרנית אורטודוקסית ובצדק.
מאידך , חלק גדול מהתקדמות הפסיכותרפיה התהווה הודות לקיומם של מטפלים שהעזו להיות חדשנים ולשבור נורמות בתחום הטיפול.
בהרצאה זו אנסה להביא דוגמאות מכמעט 40 שנה של התלבטות והתחבטות בין שמרנות לחדשנות. ואנסה להגדיר מה המאפיינים שמאפשרים עמדה מורכבת כזו.
מרכיב ראשון שאתמקד בו יהיה זיהוי של סבל, קושי או מוגבלות.
המרכיב השני הוא הסקרנות
היכולת לשחק והמוכנות להפוך את המוכר לזר יוצגו בהרצאה כדרישה הכרחית.
והמוכנות לבדוק את הגישה המחדשת ולא "להתאהב בה" יהיה המרכיב האחרון שאסקור אותו.
ראשית אצביע על הסכנות בעמדה השמרנית-הסגורה לשינוי מחד ובעמדה החדשנית-ללא-בסיס מאידך
הדרך בה העולם הדינמי דחה את חידושיו של Paul Wachtel תהיה דוגמא לסכנה אחת. הפנטזיות שמעורר הנוירופידבק תהווה דוגמה לחדשנות הדורשת זהירות.
כדוגמה לחשיבה פתוחה סקרנית וזהירה נעקב אחרי כתיבתה של Sherry Turkle , פסיכואנליטקאית מהמכון הטכנולוגי בבוסטון שמלווה את עולם המחשוב והתקשורת כבר מעל ליובל שנים. אצביע על יכולתה להתלהב מכניסתו של המחשב לחיינו וגם על תמרורי האזהרה שהיא מציבה.
אף שבתקופה זו חדשנות הנה כמעט שם נרדף להמצאה טכנולוגית, וחלק גדול מנסיונות החידוש שלי קשורים באהבתי לטכנולוגיה. אני אציע דוגמאות שאינם רק מהתחום זה.
חלק מההרצאה יעסוק בשאלה הפשוטה לכאורה : מה מכניסים לחדר הטיפול חוץ משתי כורסאות שעון וטישו. אנסה להראות שניתן לחדש גם בתחומים אלו..

והמסר המרכזי הוא : בכל שעה טיפולית המטפל יכול לקחת כמה נוכחויות. האחת מהם מעיזה, אולי קונפרונטטיבית ומחדשת משהו שהמטופל אולי לא ציפה לו. והעמדה השנייה הינה עמדה מתבוננת-מכילה הצופה באינטראקציה עם המטופל בעת החשיפה לעמדה החדשנית.