בחלק זה של האתר נעסוק בצבר של בעיות פסיכולוגיות המכונסות תחת השם הכללי הפרעות חרדה. תוצג כאן חשיבה תאורטית לגבי בעיות אלו יחד עם התערבויות טיפוליות.
הפרעות חרדה הן מבין ההפרעות הפסיכולוגיות השכיחות ביותר, קרוב ל35% מהאוכלוסייה הבוגרת יסבלו מאחת מהפרעות החרדה במהלך חייהם. אנשים בריאים עשויים לחוות סימפטומים חרדתיים ועלולים לגרור השלכות שליליות על חייו של האדם (היעדרות מהעבודה, ירידה בתפקוד, השלכות רפואיות ועוד).
חרדה היא תגובה המבוססת על מנגנונים פיזיולוגיים וכן תוצאה של תהליכי למידה. ההיבט הפיזיולוגי של החרדה היו בעל חשיבות מרכזית בטיפול בחרדה, משום שהיא תופעה פיזיולוגית מיסודה.
במצב של איום, הפעילות הסימפתטית במערכת העצבים האוטונומית עולה, על מנת לאפשר תגובה הגנה (לחימה או בריחה). תגובות כמו ערנות מוגברת, דופק מהיר, מתח שרירי, הזעה מוגברת ונשימה מהירה מסייעות להכין את הגוף לתגובה הגנתית. לעיתים קרובות נראה כי אנשים הסובלים מחרדה נוטים לפעילות יתר סימפתטית.
מיקוד יתר בסכנה ורגישות קיצונית לאיומים פוטנציאליים, בשילוב עם תפקוד לא יעיל של המערכת הפיזיולוגית, עשויים להוביל למצב פחד כרוני מתחושות החרדה עצמה או מהאיום הנתפס שמצב זה מעורר. מאחר שהמצב הפיזיולוגי הינו בעל איכות אינטנסיבית, זה מקשה על האדם לקבל ולהבין שתפיסת הסכנה שלו אינה ריאלית, לעומת שהסימפטומים הפנימיים שאכן מציאותיים.
מתוך הבנות אלו הנוגעות בטיבן של הפרעות החרדה, הטיפול המוצע עבור הפרעות חרדה הינו קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), עם או ללא טיפול תרופתי.