קבוצות הכשרה למטפלים, קבוצות טיפוליות ועוד
האינטרנט כ"מדורת שבט" – כמקום לדיונים קבוצתים ובמה לחלק רגשות ומאורעות עם אחרים – זה כבר חדשות ישנות. כבר בסוף שנות השמונים (של המאה הקודמת) – עדיין בימי הביטנט- הכרנו "קבוצות דיון" או פורומים או listseves. פסיכולוגים התחילו להכנס לרשת בתחילת שנות התשעים כאשר קבוצה של פסיכולוגים הקימו את ה INTERPSYCH ובו פורומים שונים של פסיכולוגים העוסקים בתחומים שונים כמו helplessness (שהובל כמובן על ידי מרטין סליגמן) או פורום טראומה שנוהל בזמנו כל ידי Charles Figley. אני ריכזתי שם את פורום הפסיכופיזיולוגיה והביופידבק (PSYPHY).
די מהר גיליתי שתהליכים בין-אישים בקבוצת דיון כזו הם משמעותים לא פחות מאשר בכל מפגש קבוצתי "רגיל". כמות ההפגעויות והתקיפות והצורך לבלוט היתה מרשימה, כל זאת יחד עם תהליכי אמפטיה ותמיכה שמאפיינים לא פחות פורומים אינטרנטים. בשלב זה הצעתי לחברי חיים וינברג לפתול פורום של Group-Psychotherapy – פורום שהודות לפעילותו של חיים התפתח וייצר קבוצת דיון מרתקת שדנה בו זמנית בתכנים של קבוצות אך גם בתהליכים התוך אישים בקבוצה עצמה, התנסויות אלו הובילו את חיים לכתוב רבות על תהליכים קבוצתיים באינטרנט. בתחילת המאה העשרים ואחת הצד החברתי של האינטרנט משתלט הן באמצעות אתרים ותוכנות של בלוגים וכמובן – הודות לגבירה הבכירה החושפנית מכולן – פייסבוק.
קבוצות חדשות
נדמה לי שבחצי השנה האחרונה הודות לפיתוח הגוגל פלוס – מתאפשר למטפלים שימוש מעניין חדש בקבוצות – זהו השמוש במנגנון ה HANGOUTS
עזי ברק עוזר לעשות קצת סדר בתחום כאשר הוא מחלק את הקבוצות השונות בדרך הבאה: קבוצות תמיכה מקוונות וקבוצות טיפוליות. קבוצות תמיכה מקוונות (נקראות גם לעיתים קבוצות עזרה עצמית) . המקרה הראשון (קבוצות התמיכה ) מיועדות לאפשר סיוע ותמיכה הדדית בין אנשים הסובלים מבעיות דומות, קבוצות אלו מדגישות את חשיבות ההתערבות ההדדית של חברי הקבוצה, ולא על התערבויות המנחה.
כיוון שהקליניקה שלנו מחפשת דרכי התערבויות חדשות ואפקטיביות: יש לנו עניין בטיפול קבוצתי באינטרנט. אלא שבנושא זה חבויה בעיתיות פנימית אינהרנטית וזה המחסור ברמזים לא מילולים.
עזי ברק
"העבודה הטיפולית בקבוצה המקוונת שונה במידה רבה מן הטיפול הקבוצתי המסורתי. להבדל זה מספר סיבות עיקריות: ראשית, אי-הנראות והעדר השפה הלא-מילולית המאפיינים את התקשורת המקוונת מקשים על התקשורת בקבוצה, ויוצרים לעתים סרבול רב, אי-הבנות משמעותיות, ואף תקיעוּת. גם בטיפול המקוון היחידני העדר התקשורת הלא-מילולית מקשה על ההבנה, אך בסיטואציה הקבוצתית משקל הקשיים האלה גדול עוד יותר, משום שקבוצות מתאפיינות בכך שחלק נכבד מהתקשורת המתרחשת בין חבריהן מתנהלת במישור הלא-מילולי: בדרך כלל כאשר אחד החברים בקבוצה מדבר, האחרים מתקשרים איתו וביניהם באמצעים לא-מילוליים (כמו מבטים, תנוחות גוף, הבעות פנים ותנועת ידיים). שנית, כתוצאה ממגבלות התקשורת הטקסטואלית, קורה לעתים קרובות שביטויים כתובים מתפרשים בצורה לא מדויקת, באורח שאינו תואם את כוונת הכותב, ומכאן קצר המרחק עד לאי-הבנות חמורות במיוחד. במצב שלא מאפשר משוב מיידי, אי הבנות כאלה יכולות להוביל לתחושות של פגיעה ולתגובות תוקפניות והרסניות"
גוגל פלוס
לפני פחות משנה יצאה גוגל עם שרות הגוגל פלוס שלה בנסיון שלא לפסיד את הבמה כולה לפייסבוק. כמטפל נמנעתי תמיד מהשתתפות פעילה בפייסבוק. חשבתי, ואני עדיין מחזיק בדעה זו כי המטופל צריך את המטפל כסמכות מרגיעה, והחשיפה באינטרנט עשוייה למנוע זאת. הייתה זו רק אחת הסיבות שבכללן הזדרזתי לאמץ את הגוגל פלוס. אולם הסיבה היותר משמעותית היתה האפשרות להשתמש בשרות ה HANGOUTS של גוגל פלוס למספרמטרות:
א) בניית קבוצות מטופלים
ב) ביצוע השתלמויות למטפלים המעוניינים ללמוד שיטות עליהן אני אמון
ג) הדרכה שוטפת של מטפלים בקליניקה.
מהו ה HANGOUTS (מתורגם על ידי גוגל בעברית ל"זולה")
שרות זה מאפשר למשתמשי גוגל לבצע שיחת וידאו (ואודיו) קבוצתית באופן שכל משתתף יכול לראות את שאר חברי הקבוצה ואף להראות על ידיהם. תמונת וידאו של חברי הקבוצה מופיעים בתחתית המסך (ראת תמונה) והשרות מגדיל כל פעם שמישהו מדבר את תמונתו כך שאין צורך לנחש מי מדבר ובעיקר ניתן לראותו היטב. ראה סרטון יוטיוב רשמי של גוגל במסביר את העיקרון.
אחת התוספות האחרונות ל hangouts זה היכולת לחלק עם הצופים איתך גם סרטי יוטיוב אותם אתם יכולים לראות ביחד או מצגות Powerpoint. דבר זה פותח את הדרך לקבוצות למידה שונות. ואכן בכוונתנו לבצע השתלמוןיות למטפלים בדרך זו.
לא פחות חושה אנו רואים בשיטה זו הזדמנות נפלאה לאפשר לאנשים הסובלים מחרדה חברתית לתרגל נוחות אודיטורית וויזואלית ברשת. על כך בפוסט נפרד