מודול ההכרות והפורמולציה

זהו השלב שבו אנו מכירים את המטופל ובונים הבנה משותפת של הבעיה ודרכי פתרונה. לעיתים נסתייע בשלב זה בשאלונים וכלי ההערכה אחרים . בנגוד לטיפולים דינמים יהיה חשוב לנו להסביר באורח מפורט את הבנת הבעיה ואת שיטת הטיפול. חלק זה הנקרא לעיתים קרובות Psychoeducation  – אנו נחזור על אותו חלק מסביר ומבנה את הבעיה לעיתים קרובות גם במהלך חלקים אחרים של הטיפול.

מודול טכניקות הרגיעה:  מודול זה ישמש לעיתים כהכנה למודולים אחרים ובעיקר ככלי עזר לקראת חשיפה. הרעיון הוא לתת למטופל המוצף בחרדה או במחשבות מטרידות הקלה שתאפשר לו להמשיך להתמודד. ראו פרוט ב https://mifgash.info/?p=182

מודול העבודה הקוגניטיבית )א) – זיהוי מחשבות אוטומטיות: מודול זה משמש בעיקר לטיפול בהפרעות ציר ראשון ומטרתו לאפשר למטופל לזהות "שמוחו נחטף" על ידי מחשבות אוטומטיות שמנהלות אותו. מודול זה מאופיין בעיקר בשמוש בטבלת ה א.מ.ת (ארוע מחשבה תוצאה).

מודול העבודה הקוגניטיבית )ב) – הבאת המחשבות אוטומטיות לדיון:  בחלק זה של העבודה אנו מבקשים מהמטופל להביא ראיות תומכות וראיות סותרות למחשבה האוטומטית. בהמשך גם נעזור למטופל לזהות את עיוותי החשיבה הקשורים למחשבות האוטומטיות. ראו פרוט ב https://mifgash.info/?p=231

מודול החשיפה: מודול זה ישמש בדרך למניעת ההרגל להמנע ממצבי מעוררי חרדה. החשיפה הנה הכלי ההתנהגותי המרכזי בו יתנסה המטופל באפשרות שהמחשבות האוטומטיות וההרגלים המנהלים אותו – אינם הכרחים ואינם אמיתים.

מודול שנוי הסכמות/האמונות.  מודול זה ישמש לטיפול לא רק בהפרעות ציר ראשון אלא גם במרכיבים אישיות. לאחר שזיהינו מספר מחשבות אוטומטיות המנהלות את המטופל, נוכל לעזור למטופל לזהות את תפיסות העולם העומדות מאחורי מחשבות אלו. נובל להעזר לכך בהגדרות הסכמה שמספק לנו ג'פרי יאנג . ראו פרוט ב https://mifgash.info/?p=312